האוניברסיטה הקטנה של המדעים

מסחר הוא אחת הפעילויות האנושיות הוותיקות ביותר, וכלכלות פרימיטיביות רבות היו מבוססות על בארטר, או סחר-חליפין. אבל סחר-חליפין הוא לא יעיל. צריך להתגבר על קשיים לא מעטים כדי לממש אותו. שני הצדדים צריכים לרצות בדיוק את אותה הסחורה שיש לצד השני, ובדיוק באותו הזמן, ורוב הזמן, זה פשוט לא עובד.

הפעם נרים את מבטנו גבוה, ועוד יותר גבוה: מה הופך בניין ל"גורד שחקים"? כיצד מתכננים ובונים גורדי שחקים, ובאלו אתגרים צפויים ובלתי-צפויים נתקלים האדריכלים והמהנדסים שבונים אותם?

הים התיכון היה ה'תפאורה' הקבועה לחלק גדול מההיסטוריה האנושית. תרבויות רבות נולדו, שגשגו וגוועו לחופיו. מלכים וקיסרים שילחו ציים וצבאות על גליו. וודאי ביקרתם בחופי הים התיכון פעמים רבות, אך האם אתם באמת מכירים אותו?

כמעט כולם אוהבים גלידה, והתשוקה למעדן הקפוא הזה אינה תופעה חדשה. גם המוסלמים במדבריות של המזרח התיכון נהנו מקינוחים דומים, אך איך התפתח הקירור, מבתי הקרח בהם אחסנו קרח ושלג לימות הקיץ בפרס שלפני 2000 שנה ועד למקרר הביתי

בפרק הקודם סיפרנו על מחקריהם של מארי ופייר קירי בחומרים רדיואקטיביים. פייר קירי נהרג לפני שהספיק להיתקל בהשפעותיה המזיקות של הקרינה, אך מארי קירי חשה בהן היטב, אם כי לא ידעה מה הסיבה האמתית להן. היא סבלה מדלקות חמורות בכליות, וקטרקט בשתי העיניים- ונפטרה לבסוף כתוצאה מאנמיה בשנת 1934. מחברות המעבדה שלה עדיין פולטות קרינה רדיואקטיבית מסוכנת, וחוקרים שמעוניינים לעיין בהם חייבים לעטות על עצמם ציוד מגן

קרינה רדיואקטיבית במינונים מדודים משמשת בתחום הרפואה להדמיה וטיפול במחלות שונות. מנגד, חשיפה לקרינה רדיואקטיבית בצורה בלתי מבוקרת יכולה להיות מאוד מסוכנת. כיצד נתגלתה הקרינה רדיואקטיבית?

אם בשנות הארבעים מחשבים נדרשו לפתור משוואות מתמטיות, בשנות השישים והשבעים הם כבר היו חלק בלתי נפרד מעולם העסקים והשתמשו בהם לצרכים מגוונים יותר, מחישובי שכר ועד למשחקים. אבל על אף כל ההתפתחויות החיוביות בעולם התכנה, נותר קושי בסיסי ומתמשך לכתוב תכנות מורכבות שיהיו נקיות משגיאות.

האם מחפשי האוצרות, אותם חובבים נלהבים שמשקיעים מזמנם ומכספם כדי לאתר מטמונים חבויים – הם הסיוט הגרוע ביותר של הארכיאולוגים? האם מחפשי האוצרות שודדים לא רק זהב, אלא גם את העבר שלנו?