האוניברסיטה הקטנה של המדעים

העיסוק בתופעת הטפילות מלמד אותנו שהעוצמה והכוח האמיתי בטבע אינו נמצא דווקא במלתעות, בציפורניים ובשריון. יצורים זעירים מסוגלים להשפיע ולתמרן יצורים גדולים בהרבה מהם באמצעים מתוחכמים ומעודנים מאד.

מה גורם למדענים רציניים, מומחים בתחומם, ליפול קורבן לתרמיות שנראות בדיעבד אבסורדיות לחלוטין? בואו נחקור את הסיבות שתרמו להצלחתן של תרמיות מדעיות מפורסמות.

בשנת 2009, פרסם אדם אנונימי שהזדהה בשם סאטושי נקאמוטו, מאמר שבו הציע לייסד מטבע מסוג חדש- ביטקוין. כפי שמרמז שמו של המטבע, ביטקוין הוא כסף דיגיטלי שקיים בעולם המחשב בלבד, אבל זה אינו החידוש החשוב שבו, שהרי בימינו ניתן לבצע עסקאות אלקטרוניות בכל מטבע כמעט.

אילו תמונות קופצות לכם לראש כשאתם שומעים את המילה 'נפט'? תנו לי לנחש. עשן אפור ומסריח שנפלט מארובה של בית זיקוק. שייחים סעודים שוחים בכסף. זיהום. רוע. מוות. ישנה קבוצת אנשים שהיו רוצים מאוד שתדעו שלנפט יש עוד שימושים, חוץ מלזהם את כדור הארץ.

בימי הביניים ערים רבות היו מוקפות חומה, והמצור היה חלק בלתי נפרד ממלחמה. גילוי חומר הנפץ והופעתו של התותח בשדה הקרב היו ראשיתו של תהליך אשר בסופו הפכו חומות בצורות לאלמנט קישוטי וחסר תועלת.

אין ספק שהרבה יותר מסוכן להיות כבאי מאשר מתמטיקאי. בתחומים מסוימים, עם זאת, העבודה המדעית עלולה להיות מסוכנת יותר מרוב סוגי ספורט האקסטרים.

בפרק הקודם הכרנו כמה תרמיות מדעיות מפורסמות, ובפרק זה נספר על עוד כמה.

מדענים, כמו כולנו, יכולים להיות שקרנים או פתיים בהתאם לנסיבות. הפרק הבא הוא שיעור בצניעות שלא לומדים באוניברסיטה.